<h1>תוספות רבינו פרץ</h1>
<h2>דף יט.</h2>
מנין המוציא מקדש לקדש. כגון קיני זבים וזבות פי' שלקח ממעות של הקדש שעתה יצאו מקדש לקדש. כיון שהביא מעל דברי רבי ר' יהודה אומר עד שיזרק הדם. ונראה דבהכי פליגי דרבי סבר דכיון שהביא חטאתו ואשמו בעזרה יצא הבעל ידי חובתו ור' יהודה אומר עד שיזרקו הדם דאז יצא מכלל אחריות לאחר שנתכפרו הבעלים ובתוספתא שנויה בלשון אחר שר' יהודה עד שלא נהנה [לא] מעל ונראה לפי התוספתא דבהא פליגי דר' יהודה סבר דאין הנאה של בעה"ב אלא עד שיתכפר ולרבי כיון שהוציא מעל דקסבר כיון שהוציא נהנה בעה"ב אבל הבאה בעזרה אין מועיל כלום דאי כפרה בעי פשיטא דאינו מתכפר עד לאחר זריקה ואי בתר הנאה אזלינן מה הנאה יש לו בהבאה יותר ממה שהוציא ואין זו סברא למ"ד יצא מכלל אחריות כל זמן שלא נתכפר. שיכול מאי. פירוש אפילו לא הוה קרא פשיטא נפש כתיב כלומר אמאי בעי לומר דנפש משתמע אחד יחיד ואחד נשיא דהי מינייהו מפקת. והאי לאו זר הוא דהא אימשח בגויה קמ"ל. דנשיא דנקט אגב משיח נקטיה. אקשיה לסוטה לעבודת כוכבים ולתרומה. מילתא באפיה נפשיה הוא ונאמר לפרש עתה למה צריך לשלש היקשות הללו ומפרש והולך וצריכי כולהו דכל חד וחד מלמד דין חדש שלא היו למדין מחבירו. אקשה לסוטה. בנהנה אע"פ שלא פגם אף הקדש נמי. נתנה קטלא כו'. פי' דבדבר שאין בו פגם מעל בהנאה בלא פגם דומיא דסוטה והא לא מצינו למילף מעבודת כוכבים ומתרומה מעבודת כוכבים דשאני עבודת כוכבים דאיכא שינוי מרשות לרשות כדפי' לעיל. לאפוקי גזבר המשתמש ונהנה מן ההקדש כגון נתנה קטלא דליכא שינוי רשות ונהי נמי דאיכא שינוי רשות קצת מן ההנאה כדפ"ל מ"מ שינוי והוצאה מרשות הקדש מגוף ההקדש עצמו ליכא והלכך לא דמיא לעבודת כוכבים דגבי עבודת כוכבים שינה גופו העובדה מלהשתעבד לבורא שהוא חי וקיים יתברך שמו והלך ונשתעבד לעבודת כוכבים שאין בה תועלת הלכך יליף מסוטה דשם אין שינוי כי אם מהנאת עבירה ולא מגוף האשה שהרי אינה מנחת את בעלה כדפ"ל ומתרומה נמי לא מצי יליף הנאה דטבעת וקטלא דליכא פגם עם ההנאה (לאפוקי טבעת וקטלא דליכא פגם כלל) בהנחתו בצואר או באצבעו וכן בכוס של זהב בשתייתו ואע"ג דתרומה נמי הוי דבר שיש בו פגם מ"מ אי לאו מעילה דגבי סוטה לא(ו) היינו יודעים מעילה דרך הנאה רק בתרומה והוה ילפינן בכל דבר דרך הנאה מתרומה א"נ היינו אומרים דאין מעילה כי אם דוקא כי פגם עם הנאה אפילו בדבר שאין בו פגם דמהיכי תיתי לחלק וכה"ג פי' לעיל גבי יכול נהנה ולא פגם אבל השתא דכתיבא סוטה דאין בה פגם (וכ"ת) [וכתיבא] (תרומה נמי) [נמי תרומה] שיש בה פגם אז אמרינן אהני (נמי) תרומה ואהני (נמי) סוטה למילף מכל חד וחד בדדמי ליה דבר שאין בו פגם מסוטה ודבר שיש בו פגם מתרומה. אקשיה רחמנא לעבודת כוכבים. דאיכא שינוי גבי הקדש נמי עד דאיכא שינוי. דבקע בקרדום. לכאורה משמע דהיינו ביקוע דמתני' דקתני לא מעל עד שיפגום וה"ק עד דבקע בקרדום ויפגום ולא חש לפרש ויפגום משום דתנן ליה מיהו לא נהירא דאין זה שינוי דומיא דעבודת כוכבים דהא בגזבר איירי לה כדפ"ל לכך נראה להשר מקוצי דקורדם שהזכיר מיירי בגזבר המשאיל קורדם של הקדש לחבירו דהיינו שינוי רשות וא"ת למה לי בקע מיד שמשך השואל זכה בה והוי שינוי רשות וי"ל דאתיא כרב הונא דאמר גבי הדיוט בקע בו קנאו ולא מצי משאיל הדר ביה הלכך גם כי משך שואל לא חשיב שינוי רשות וכן לכל זמן שלא זכה בו השואל המשאיל יכול לחזור בו וא"ת אמאי נקט אליבא דרב הונא טפי משאר אמוראי דאמרינן התם תקנו משיכה בשומרים וע"ק אמאי לא נקט שינוי רשות דמכירה ונתינה דלכ"ע קנו במשיכה ועוד דלכאורה משמע התם דאין הלכה כמותו כדמוכח פרק השואל דאסיק תנ"ה כדרך שתקנו משיכה בלקוחות כך תקנו משיכה בשומרים וי"ל דנקט שאלה ואליבא דרב הונא לרבותא דאע"ג דמהניא המשיכה להעמידה ברשות השואל לחייבו באונסים גם לרב הונא כדמוכח פרק השואל אפ"ה לא חשיב שינוי רשות כיון שלא קנאה לגמרי גם לענין חזרה אבל אי אשמועינן עד דמשיך במכירה ומתנה אליבא אמוראי דפליגי אדרב הונא לא היה זה חידוש לפטור קודם משיכה דמילתא דפשיטא הוא דאין זה שינוי דאפילו הוציאה [לרשותו בי גזא דהקדש איתיה] כ"נ למהר"פ.
